שני קרונות רכבת שעומדים על מסילה משוחזרת מזכירים לנו את הטרגדיה הבלתי נתפסת שהתרחשה כאן. "הרמפה היהודית" נמצאת באמצע הדרך בין אושוויץ לבירקנאו. במקום זה, תנועת אצבע אחת של איש אס-אס פירושה היה חיים או מוות – ברוב המקרים מוות. גורשו לכאן מאות אלפי יהודים מכל רחבי אירופה שרובם נרצחו בתאי גזים, כפי שמספרים ההיסטוריונים ממוזיאון אושוויץ-בירקנאו
אנחנו עומדים על מה שמכונה "הרמפה היהודית הישנה" , שבה ירד הילד במדי המלח מן הרכבת. האמן האלמוני שצייר את הסצנה הזו הבין ככל הנראה את חשיבותו של מסמך זה, אותו יצר תוך סיכון חייו, ולכן החליט להחביאו בתוך בקבוק אשר הוטמן בבטון היסודות של אחד הצריפים במחנה. שני קרונות משא ישנים עומדים על פסי רכבת משוחזרים הממוקמים בין אזור תחנת הרכבת באוֹשְׁוִויֵינְצִ'יםלבתים המודרניים של כפר בּזֵ'זִ'ינְקַה, שתושביו גורשו ב-1941 מבתיהם וחומרי המבנים שהוחרבו שימשו לבניית מחנה בירקנאו.
– המקום הזה בהחלט נראה מעט שונה עכשיו, ולו רק כיוון שעבר עבודות שימור– כך מציין פְּיוֹטְר סֶטְקֶבִיץ', ראש צוות המחקר של מוזיאון אושוויץ-בירקנאו.– כמו כן, הקרונות שעומדים כיום על המסילה אינם אותנטיים, במובן זה כי אין זה וודאי שהם שימשו להובלת אנשים לאושוויץ. עם זאת, מדובר בקרונות תקופתיים– הוא מוסיף.
הרמפה היהודית הישנה ממוקמת פחות או יותר באמצע הדרך בין המחנות אושוויץ ובירקנאו. החל משנת 1942 החלו הגרמנים לשלוח אליה טרנספורטים גדולים של יהודים שנידונו להשמדה. גם כאן התקיימו סלקציות, שבמהלכן רופא האס-אס החליט על גורל האסירים בהנפת אצבע. מן המסמכים הגרמנים שנשמרו עולה כי כ-75%-80% מכלל יהודי אירופה שהגיעו בטרנספורט, הובלו במשאיות לתאי הגזים ונרצחו באופן מידי.
–במהלך הסלקציה שבוצעה על ידי רופאי האס-אס על הרמפות, השיקול העיקרי היה התאמתם של האסירים לעבודה במחנה. – כך מציין יָאצֶק לָחֶנְדְּרוֹ, היסטוריון מהמוזיאון הממלכתי באושוויץ בירקנאו, אשר מדגיש את הפונקציה הכפולה של המחנה, כמחנה השמדה ומחנה עבודה. –לאנשים שנראו צעירים ועשו רושם כשירים לעבודה היה סיכוי גדול יותר לשרוד ולהישלח למחנה. ילדים, נשים עם ילדים קטנים וקשישים נשלחו באופן אוטומטי למוות. יחד עם זאת, היו תקופות במהלך שנות פועלו של המחנה שבהן הביקוש לכוח עבודה היה נמוך יותר ולכן גם מי שהיה כשיר לעבודה נשלח לתאי הגזים.
תאי הגזים הראשונים היו מאולתרים והם נקראו "הבית האדום" ו"הבית הלבן", בשל צבע קירות הבניינים שמהם עקרו הגרמנים את תושביהם. הם הותאמו לצרכי ההשמדה ונכון להיום, המבנים הללו אינם קיימים עוד. במקומם מוצבים שלטי זיכרון פשוטים הכתובים במספר שפות ומעידים על מהות המקום. בסך הכול גורשו לאושוויץ כ-1.1 מיליון יהודים, מתוכם רק 200,000 נחשבו כשירים לעבודה ונרשמו במחנה. השאר נרצחו בתאי הגזים.
הפודקאסט נוצר במסגרת פרויקט של הקרן המזרח אירופאית על שם יאן נובאק-יז'וראנסקי, במימון משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית. פעולה במימון משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית בתחרות "דיפלומטיה ציבורית 2022". הפרסום מבטא את דעות המחבר בלבד ואינו מצביע על עמדתו הרשמית של משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית
תרגום לעברית: מאיה ברבור