זופיה סטפיין-באטור ציירה אסירות באושוויץ-בירקנאו והציגה אותן כפי שהיו אמורות להיראות. הרישומים החזירו את כבודן של הנשים שנשללו מזהותן וחיו במציאות המשפילה של המחנה. במחנות הריכוז לא היו ילדים כלל והתינוקות שנולדו במקום נרצחו בדרך כלל באופן מיידי. הילדים שנרשמו ונקלטו במחנה היו עתידים להירצח וחלקם אף עברו ניסויים אכזריים. ההיסטוריונים ממוזיאון אושוויץ-בירקנאו מספרים אודות גורל הנשים והילדים במחנה
בטרנספורט הנשים הראשון שהגיע לאושוויץ במרץ 1942 היו 999 אסירות גרמניות מרָאוֶנְסְבְּרִיק, שהיו אמורות להקים את מחנה הנשים. באותו היום הגיעה אותה כמות בדיוק של נשים יהודיות מסלובקיה. בתחילה נראה היה כי רשויות המחנה לא ידעו מה לעשות עם מספר כה גדול של נשים, שכן היה קשה למצוא את העבודה המתאימה לכולן. רק בקיץ הועברו רוב האסירות, שממספרן עמד באותה עת כבר על כ-17,000, למה שכונה "מחנה הנשים" [פְרָאוּנְלָאגֶר] בבירקנאו, שם הועסקו בעבודות בנייה וחקלאות. נשים משכילות ובעיקר כאלה שהיו בקיעות בשפות זרות הועסקו במנהלת המחנה, ונשים שהגיעו מתחום הרפואה נשלחו לעבוד בבתי החולים במחנות
הנשים שנכלאו במחנה עברו מהר מאוד שינויים גופניים – כך מציינת תֵרֵזָה ווֹנְטוֹר-צִ'יחִי ממוזיאון אושוויץ-בירקנאו. – כבר בשלב הרישום הראשוני רובן איבדו את שערן וראשיהן גולחו. הן איבדו משהו שמהווה מרכיב של יופי, טיפוח וסימן הכרה של נשיות. האסירות העידו כי הן עמדו בקבוצות עם חברות שהכירו שנים רבות ולפתע לא יכלו לזהות אחת את השנייה. העבודה המתישה במחנה וכמויות המזון המועטות הביאו לכך שהן גם ירדו במשקל, בנוסף להיעדר מתקנים סניטריים והאפשרות להתקלח, שהפכו את עורן לאפור ומחוספס. נושא נוסף שהדאיג את האסירות היה השינויים הפיזיולוגיים: הפסקת המחזור החודשי בעקבות הירידה במשקל, הפחד והחוויות הטראומטיות שעברו בעצמן והיו עדות להן – היא מוסיפה
באוסף המוזיאון מוחזקים מספר דיוקנאות של אסירות שצוירו על ידי זוֹפְיָה סְטֵפְיֵין-בַּאטוֹר. הנשים נראות יפהפיות, בעלות שיער ארוך ולבושות בהידור. אָגְנִיאֶשְׁקָה שֶׁרָדְזְקָ המדגישה כי בדרך זו האסירות המושפלות, חסרות הזהות והחולות השיבו לעצמן לא רק את יופיין, אלא גם את כבודן ואת אנושיותן
הפודקאסט נוצר במסגרת פרויקט של הקרן המזרח אירופאית על שם יאן נובאק-יז'וראנסקי, במימון משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית. פעולה במימון משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית בתחרות "דיפלומטיה ציבורית 2022". הפרסום מבטא את דעות המחבר בלבד ואינו מצביע על עמדתו הרשמית של משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית
תרגום לעברית: מאיה ברבור